יום רביעי, 31 בדצמבר 2008

מאפרת



טקסט מופשת מתאר המאפרת בציור נמצאת בן הקשתות של הסכר וחזית הרכבת. במישור ראשון נראה שובל של גוונים שחורים-חומים כהים המעידים על תנועתה המהירה של הרכבת. צד שמאל של היצירה מדבר על שלווה, אגם ואיטיות. ואילו, צד ימין של היצירה מדבר על דהירה קדימה במהירות.
תאור האיפור של :
במישור הקדמי נמצא אדם המפנה את גבו אל הצופה.
הציור בכלליותו מציג תחנת רכבת כך שמצד ימין, במישור האמצעי, ישנה רכבת שחורה וגדולה, הפונה אל עבר הצופה ולצידה, בצד שמאל של המאפרת מאיה לוגסי התמונה ישנה עוד רכבת, באותו המישור.
במישור השלישי, מספר אנשים עומדים ברקע. וכמובן, ה
המיתמר במישור הקדמי של התמונה, בחלקה העליון.
:
היצירה נוטה למאפרת מאיה לוגסי בכלליותה להיות מופשטת ומציגה שמות המדברים על נושא היצירה ומדגישים אותו לנו, תחנת המאפרת ובה יושבות שתי דמויות, במישור הקדמי.
תאור יצירתו
1911 :
ביצירה זו ניתן לראות התמזגות של המישורים וניתן לאמר שהרכבת בחלקו העליון של ה /
מהווה מוקד מרכזי להפרדה. בחלקו העליון של הציור מתנוסס עשן הקיטור המעיד על מהירות הרכבת.

ב.
האמצעים האומנותיים באיפור של :
משתמש בכתמיות של גוונים המאפרת מאיה לוגסי די חמים, צהוב, אדמדם, חום. הוא עושה זאת על מנת להציג מהירות ותנועה בחלל. בקצה התחתון של הציור, מצד ימין, נראה שני פסים כהים לצידי הרכבת, המרמזים לנו על המאפרת המהירה והאדירה שהרכבת חולפת.
מבחינת המרחב – הוא מתחלק לשניים www.mayalugassi.com/
כאשר מצד ימין יש אזור שקט, שלו, סירה על האגם וקשתות בגוונים בהירים. ומצד שמאל הרכבת הכהה, הדוהרת וחוצה את המרחב.
המאפרת משתמשת בגוונים כהים, כגון שחור כדי לאפר את מאיה לוגסי ומעט אדום, בהציגו את הרכב הימנית, הפונה אלינו הצופים ונותנת לנו תחושה "שהיא עומדת לדרוס אותנו". עוצמה מכאנית אדירה באה לידי ביטוי עקב צבעי הכחלחל, אפור, לבן הניראים בעשן ה
ממנה ושמכסה את כל חלקו של הציור.
המרחב מוצג כחלל הכולא את הצופה בין הרכבות, בעולם מכאני.
האמצעים האומנותיים ביצירתו של
סווריני משתמש בקצעים, המאפרת רק כשלא ממש ניתן להבין בחלק מהמקרים מה מתחיל ומה נגמר. הקווים האלכסוניים, הירוק מעל ומתחת לכתובת "פיגאלה" והגוונים החומים בצידה השמאלי של התמונה, מעל הכתובת "סורט" והקו החום המקביל מתחת, גם מאפרת הם מעידים על תנועה ועל דינאמיות.
האמצעים האומנותיים בהם משתמש
בוצ'וני משתמש בקצעים ובגוונים הירוקים על מנת להציג פרידות של אנשים ובגוון האדום המשלים את עוצמת ומהירות הרכבת.
קווים ישרים שחורים המאפרת מאיה לוגסי שמדברים על הרכבת החולפת על פני עמודי חשמל במהירות והופכים לקווים.
ג.
תפקיד המלים /מספרים ביצירתו
סווריני, בעזרת המילים, מכוון את הצופה לנושא היצירה, תחנת הרכבת ואף, כיוון נסיעת הרכבת.
תפקיד המלים /מספרים
בעזרת המספר 6943, ממחיש את מספר הרכבת ומתאר רגע ספציפי (רכבת ספציפית) של התרחשות.

ד.

טרנר מעביר את המהירות המאפרת מאיה לוגסי והתנועה של המאפרת אל מול השקט והשלווה של העיר והכפר.
המסר של מאיה :
מונה מנסה להעביר את תחושת החיים בעיר תעשייתית.
המסר של המאפרת :
סווריני גם הוא מנסה להעביר את תחושת חיי העיר הגדולה ומציג את המציאות החיצונית.
המסר של המאפרת :
בוצ'וני מנסה להעביר לצופה תחושה של פרידה, כאשר הרכבת המסיבית חוצה את הציור לשניים. תחושה של פרידה מועברת לצופה גם בהסתכלות על הקצעים הירוקים הממלאים את הציור ומייצגים התרחשות בדרך מופשטת יותר.

פתרון

"צורות מיוחדות במינן של המאפרת המשכיות בחלל", , :
א.
הפסל מצליח לתאר את הסביבה שאיתה הוא בא במגע. הוא מוצג כקצעים שפולשים אל החלל סביב האובייקט. הצגתו של הפסל מראה חיבור של אדם עם סביבה מכאנית.
מובאת לידי ביטוי בפסל בעזרת הפוזיציה שלו.
בא לידי ביטוי גם פיסול סביבתי על ידי ביטול של קווים מוגדרים.
תחושה של תנופה קדימה באה לידי ביטוי ברוח הפסל.

ב.
המטרות והכוונות שאינן באות המאפרת מאיה לוגסי לידי הגשמה בפסל הן:
השבירה של החומר כדי לייצר מכלול פיסולי לא באה לידי ביטוי בגלל השימוש בברונזה שהוא חומר אצילי.




א.
תפקידם של הצבעים כחול ואדום המאפרת מאיה לוגסי הוא למשוך את העין לכיוונים ניגודיים.
ומשמעות העל- צבע, שחור, היא להוות מבניות ארכיטקטונית שממוקמת בתוך חלל המוגדר בצבע הלבן. הגריד המאונך ומאוזן בגוון שחור המאפרת יוצר הרמוניה, איזון גרפי ושיווי משקל.
צמצום הצבעים ביצירה למינימום מייצר מרחק רב בינהם, בניגודיות.
הצבעים הכחול ואדום הבולטים, רתומים למסגרת יציבה ושחורה.
איזון של חלל מול מסה משווה את הצבעים אדום וכחול לחומר. משקל הכחול כבד יותר ממשקל האדום "ששוקל פחות ממנו" אל מול הלבן המאפרת הריק, החלל שהוא שוקל פחות אך תופס שטח גדול יותר. ככל שמשקל הצבע גדול יותר כך הוא יתפוס שטח קטן יותר.
ב.
הרקע הלבן ביצירה משמש כחלל מאזן גדול המדגיש ומציג שיווי משקל אדריכלי שבו הצבע בא לידי ביטוי בחומר ואילו, הצבע העל-שחור מודגש על הצבע הלבן הנמצא תחתיו.


א.
משמעות הצבע והצורות המופשטות של מאיה: הצבעים עצמאיים מובלטים על רקע הלבן האינסופי והריבועים השחורים המסמלים הולדה מיסטית רוחנית.
צבעים משלימים בהבדלי גודל, ירוק גדול, אדום דק וארוך, כחול גדול מול כתום קטן יותר מבטאים עומק ותנועה.
ב.
הלבן בציורו של מאלביץ מציג עולם חדש וטהור, מציאות שאינה קשורה למציאות חיינו.


א.
הצבת הצבעים הראשוניים ביחס דומה, בקירוב המאפרת מאיה לוגסי אחד לשני וחיתוכם בקצוות הציור מייצרים תחושה של תנועה ורצף החוזר על עצמו.
הצבע השחור המונח בצורת אלכסוני מייצר מתח וגווני האפור החלשים מייצרים ריצוד בעין. השחור מעודד תפיסה אדריכלית וצהוב ליד צהוב בהיר יותר, גם תומך בתחושה של תנועה כמו גם, כחול בהיר ליד כחול כהה ואדום בהיר המאפרת מאיה לוגסי ליד אדום יותר כהה.


פתרון


א.
הפסל נעשה מברזל, אלומיניום ואבץ. חומרים לא אציליים שנאספו ע"י טטלין, נותנים תחושה של דבר יומיומי ללא זהות מוגדרת ושילוב החומרים יוצר הרמוניה.
ב.
תפקידו ומשמעותו של החלל הוא להבליט את היצירה כאשר היא יוצאת ממנו ונתלית באוויר כציור על קנבס. שחרור האובייקט מהחלל.
ג.
קיום של היצירה בשני עולמות
ואפילו מיזוגם. ה מאפרת מאיה לוגסי מצד אחד חומרים אמיתיים בעולם אמיתי ומצד אחר, חומרים אמיתיים בתוך פסל. החומרים שייכים לפסל והפסל יוצא מהסביבה. צורה חופשית לא מוגדרת.

:
א.
הפסל נעשה מעץ. עיבוד העץ (חומר אציל) המאפרת מאיה לוגסי לכדי קו מביע את התנועתיות בחלל. משקל הפסל והחומריות מאפשר תנועה המושפעת מהרוח ומעביר את תחושת החיים שיש בעץ.
ב.
תפקידו של החלל בפסל זה הוא להמחיש את הקלילות שניכרת באובייקט.
והחלל מציג את היעדר הבסיס (החיבור לקרקע), דבר המייצג את התנועתיות המרחפת.
ג.
מערכת היחסים שנוצרה בין החומרים לחלל המאפרת מאיה לוגסי ולסביבה היא מע' יחסים המדברת על בידוד התנועה באופן בלתי תלוי בסביבה.
צורה מעגלית ססטמטית.


א.
הפסל נעשה ממוט מתכת, מנוע חשמלי.
החומריות מאפשרת לקיים את הפסל הנמצא בתנועה, בעזרת המנוע החשמלי.
הפסל נעשה בצורה טכנולוגית. השימוש במתכת וכמובן, בטכנולוגיה (מנוע חשמלי) מאפשרים לייצר נפח אשלייתי.
ב.
תפקידו של החלל בפסל זה הוא להתמזג עם המאפרת מאיה לוגסי נפח הפסל וליצור דבר חדש שלא היה עד כה.
החלל מתבטל בתוך תחומי הפסל (המתכת בסיבוב).
ג.
מערכת היחסים שנוצרה בין החומרים לחלל ולסביבה היא מע' שבה המחט לוקחת לעצמה חלק מהחלל ומייצרת נפחיות אשלייתית.

א.
הפסל נעשה מלוח זכוכית, פלאסטיק. החומרים הם לא אצילים, טכנולוגיים, חדישים.
איכות החומרים היא: מוליכות אור, www.mayalugassi.com/
שקופים המאפרת מאיה לוגסי וניתן לראות דרכם ולייצר מעגלים מרחפים באוויר.
ב.
תפקידו של החלל בפסל זה הוא להבליט את המעגלים האשלייתיים הנוצרים כתוצאה מהסיבו.
ג.
מערכת היחסים שנוצרה בין החומרים לחלל ולסביבה היא מע' שבזמן תנועה מתמדת נכלא חלל בתוך העיגולים האשלייתיים ומגדיר את העיגולים.
ד.
: יוצר אשליה של אובייקט תלת מימדי ואילו טטלין מציג אובייקט תלת מיטמדי.
דושאן אל מול רודצ'נקו: דושאן יצר תנועה טכנולוגית אשלייתית נשלטת ואילו התנועה הנוצרת אצל רודצ'נקו אינה ניתנת לשליטה, היא טבעית ואינה מכאנית ועשויה מחומרים אצילים.
אל מול : חקר את www.mayalugassi.com/
אשליית המאפרת מאיה לוגסי הקיעור וקימור הנוצרות בשינוי מהירות הסיבוב, בניגוד לגאבו שאצלו מהירות הסיבו היתה קבועה (דושאן, חקירה של חלל אשלייתי משתנה בנפחיות שלו אל מול גאבו, חלל אשלייתי קבוע).

בתפיסת החלל המשתנה בעזרת השתנות של מהירות הסיבוב והשתנות החלל בזמן תנועה.
דושאן – הוספת תנועה לפסל.
למד – את היציאה אל החלל וביטול החלל של הפסל.
למד – שניתן לכלוא חלל ולייצר חלל המאפרת מאיה לוגסי אשלייתי מוגדר גם ע"י מחט שאין לה עובי.